ההפתעות הקטנות של הטבע…

 

אנחנו מתרגלים כבר לנוף הצחיח של הקיץ, לירוק שהולך ודוהה, ופתאם, בתוך צבעי הקש החומים – עולים וצצים להם פרחים. בסוכות יצאנו לחפש אותן, ומצאנו. הן פזורות במקבצים קטנים, ברחבי הארץ. אנחנו ביקרנו אותן השנה, בהר חזקה שברכס בשנית, רמת הגולן הדרומית – החלמוניות הצהובות, ולצידן הסתווניות הסגלגלות. מגיחות מבין הסלעים ומפתיעות את האדמה הסתווית.

 

 

זהו עוד אחד מהמנגנונים המוצלחים שהטבע יודע לעשות – הסתגלות והתאמה מושלמת לתנאי הגידול של האקלים הים-תיכוני.

 

 

 

קבוצת הגיאופיטים, היא קבוצה של צמחים שיש להם איבר-אגירה תת-קרקעי, שיודע לאגור מים ומזון בעונת הגשמים החורפית, ולשמור אותם מפני התייבשות במשך הקיץ החם והשחון.

איברי האגירה מתפתחים מתוך חלקי הצמח: בצלים הם עלים מעובים, פקעות הן בסיסי-גבעולים מעובים, ויש גם קנה-שורש שהתפתח משורש שהתעבה כתוצאה מאגירת חומרי התשמורת.

 

 

 

 

עם הסימנים הראשונים של הסתיו, מתחילים להתעורר ראשוני הגיאופיטים. הראשון שביניהם הוא החצב, שמופיע כשהראשונות מבין להקות העופות הנודדים יוצאות לדרכן מארצות הקור אל ארצות החום. החלמוניות והסתווניות מחכות לגשם ראשון כדי להתגלות, ואחריהן יתעוררו שאר צמחי הבצל והפקעת, ויעלו אל פני האדמה בגלי פריחה שממשיכים אל תוך החורף, בהתאם לירידת הטמפרטורות ודרישות הקור שלהן הם זקוקים.

 

 

 

 

ואנחנו, שרוצים להביא את הטבע קרוב אלינו… או לפחות פיסות ממנו… יודעים להביא גם אל הגינות שלנו את מופעי הפריחה המרגשים האלה.

בתכנון הגינה שלנו, לא נרצה לפספס את פרחי החורף היפים האלו,  שיצוצו כאילו יש מאין.

אנחנו חופנים בידינו פקעות קטנות ובצלים בגדלים שונים, חופרים קצת, ומטמינים בקרקע. ***

—————————————————————————————————————————————-

*** ובעקבות שאלה ששאל אותי אחד מהקוראים, אני מצרפת כאן הבהרה חשובה:

אנחנו בשום אופן לא אוספים את הפקעות והבצלים בטבע. פרחי הבר האלו הם צמחים מוגנים. אנחנו לא נוגעים בהם. את הפקעות והבצלים שנטמון בגינה שלנו, אנחנו קונים במשתלות הגידול, כפי שכתבתי בדיוק בפסקה הבאה.

—————————————————————————————————————————————

 

 

 

במשתלות הריבוי של הפקעות והבצלים, כמו משתלת יודפת הוותיקה, נוכל למצוא גם את צמחי הבר הארץ-ישראליים כמו נרקיסים, רקפות, כלניות, כרכום, נוריות, שושן צחור, אירוס, פרג, חבצלת החוף, ועוד, ועליהם נוספים גיאופיטים מצמחי התרבות כמו צבעונים, אמריליס, יקינתון, פרזיות, ליליום, ועוד.

 

 

 

בשלב התכנון

שימו לב למועדי הפריחה, וכך תוכלו לתכנן רצף פריחה לאורך החורף והאביב.

על גבי האריזה, תוכלו למצוא את מועד השתילה המתאים, את הדרישות המיוחדות לתנאי האור, וכן את כל מאפייני הפרחים כמו גובה, צבע, ומשך פריחה.

שתילה בגושי צבע, בקבוצות גדולות של כל סוג וצבע – תעצים את האפקט. שתילה מפוזרת בתוך מדשאה – תזכיר לנו את משטחי האחו הפתוחים של יערות האלונים.

 

בשלב ההכנה לשתילה

שימו לב לאחסן במקום קריר, מאוורר ויבש, ולא ליד פירות מבשילים.

ישנם כמה סוגים, שדורשים פעולות להתנעת תהליך ההצצה, כמו קירור במקרר אצל הצבעונים היקינטון והכרכום,  או השרייה במים זורמים אצל הכלניות והנוריות. רוב הגיאופיטים אינם נזקקים לפעולות מיוחדות.

 

בשלב השתילה

מקפידים לשתול בשטח מנוקז, ושמים לב לכיוון השתילה לפי החלק העליון של הפקעת שממנו יוצאים הגבעולים והחלק התחתון של יציאת השורשים. רצוי מאד להוסיף קומפוסט או הומוס.

השתילה מתבצעת בחודשים אוקטובר-דצמבר, ואם תרצו, תוכלו לשתול גם את אותו הסוג בכמה מחזורים כדי לקבל מופע פריחה ארוך יותר.

 

בשלב הגידול

חשוב מאד להשקות בתקופות של עצירת גשמים.

וחשוב ביותר, לאפשר לצמחים להמשיך להטמיע גם לאחר סיום הפריחה. זהו הזמן בו דואג הצמח לימים של מחסור שיגיעו עם בוא הקיץ הבא… והוא ממלא מחדש את הפקעת שהתרוקנה, או גם מייצר פקעות-בנות חדשות.

לכן אנחנו מחכים עד שהעלים הירוקים מתייבשים ומצהיבים, ורק אז מפסיקים את ההשקייה, ואם רוצים -מסירים את העלים.

 

 

 

 

ובנוסף לאלה,

נזכור גם לשים לב ולגלות את פרחי הבר המקומיים שיעלו ויפרחו בגינות שלנו, כמו סייפן התבואה הורוד והעדין, בן-חצב יקינטוני בעל גבעולי הפריחה הסגולים, הזמזומית העדינה שמזמזמת באוזנינו אם נרשרש בעלי הכותרת שלה, הגביעונית, הלוף, נץ-החלב, השום, אולי סחלבן החורש או סחלב אחר, וגם כל שאר הצמחים המוכרים.

הפרחים האלה יגיעו אלינו כמתנות של האדמה,

אם שמרנו עבורה עבורם ועבורנו על סביבה טבעית ובריאה.